החלטה בתיק ת"א 55656-11-10

עיינתי בכתבי הטענות והחלטתי לדחות את בקשת המבקשת לדחייה על הסף של התובענה ולקבל את בקשתה להורות שהמשיבה 1/ התובעת (" המשיבה") תפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה של המבקשת .

הבקשה לדחיה על הסף

בחלק זה של הבקשה טוענת המבקשת שיש לדחות על הסף את התביעה נגדה הן בשל חוסר יריבות והן בשל מעשה בית דין. בטענות אלה אין ממש וכאמור, אני דוחה אותם.

בכתב התביעה המתוקן, שאותו הגישה המשיבה, יוחס למבקשת שיתוף פעולה עם המשיבה 2 בעשיית מעשים ובנקיטת פעולות  אשר כתוצאה מהם נגרמו, כנטען, נזקים כספיים למשיבה. בין השאר נטען כי המשיבה 2, בסיוע הנתבעים האחרים ובכללם המבקשת, הפרה הסכם שהיה לה עם המשיבה שעניינו פעילות עסקית בתחום הוראת רפואה משלימה  ואלטרנטיבית.

גם אם נכונה טענת המבקשת שאין יריבות חוזית בינה לבין המשיבה אין בכך כדי לחסום  את אפשרות המשיבה לבסס את טענותיה המיוסדות על דיני הנזיקין, עוולות מסחריות ועשיית עושר, וככל שטענות אלה יוכחו בנוגע למבקשת אפשר שתיקבע אחריותה בעניין זה.

על כל פנים, בשלב מוקדם זה של הדיון לא ניתן לקבוע שאין בידי המשיבה עילה הראויה להתברר, ומשום כך יש לדחות חלק זה של הבקשה.

לטענת השתק העילה אין יסוד ואני דוחה אותה.

המבקשת השתיתה טענה זו על הליך שהתנהל בת"א 501-10-09 בבית משפט השלום בחדרה אולם גם לאחר שעיינתי בטענותיה לא מצאתי כי ניתנה באותו הליך החלטה שניתן לראותה כמקימה השתק פלוגתא או השתק עילה.

בהתאם לכך נדחית הבקשה לדחייה על הסף.

הבקשה להפקדת ערובה להוצאות

בחלק זה של הבקשה הדין הוא עם המבקשת ואני רואה לקבל את הבקשה.

סעיף 353א' לחוק החברות תשנ"ט-1999 מקים חזקה, שאמנם ניתנת לסתירה, שמכוחה ניתן לחייב חברה תובעת בהפקדת ערובה להוצאותיו של הנתבע. חזקה זו מטילה נטל על חברה תובעת להראות שיש בידה לעמוד בתשלום הוצאות שיפסקו נגדה, במקרה שתביעתה תידחה (רע"א 9168/11 ארט יודאיקה בע"מ נ' ג' טלי עד שינוע בע"מ (טרם פורסם, 29.12.11)).

עיינתי בתשובתה של המשיבה לחלק זה של הבקשה ואני סבור שיש ממש בטענותיה של המבקשת שהתשובה היא סתמית, ומכל מקום אין בה כדי להרים את הנטל המוטל מכוחו של סעיף 353א' האמור.

המשיבה לא תמכה את תשובתה בתצהיר והסתפקה באישור רואה החשבון שלה שבו נמנו נכסיה ופורטו הכנסותיה בכל אחת מן השנים 2008 עד 2011. מן הפירוט לא ניתן להבין דבר בנוגע ליכולתה של המשיבה לעמוד בפסיקת הוצאות כנגדה, ככל שתהיה כזו, ובהעדר תצהיר אין מנוס מן הקביעה שהמשיבה כשלה בהרמת הנטל המוטל עליה.

בנסיבות אלה אני רואה לקבל חלק זה של הבקשה, ואני מורה כי המשיבה תפקיד ערובה להוצאותיה של המבקשת, במזומן או בערבות בנקאית, בסכום של 50,000 ש"ח, וזאת תוך שלושים יום ממועד מתן החלטה זו. בקביעת הסכום הבאתי בחשבון את סכום התביעה שאותה הגישה המשיבה, המתקרב לשלושה מליון ש"ח.

הפקדת הערובה כאמור תהיה תנאי להמשך ההליכים נגד המבקשת.

נוכח התוצאה אליה הגעתי אין צו להוצאות בבקשה זו.

ניתנה היום,  ג' אייר תשע"ב, 25 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

מאירה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: